top of page

"כשדפוסים נשברים, עולמות חדשים מתגלים"

(לא ידוע)

אימון לבניית ביטחון עצמי

 מ' הגיעה אליי דרך מכרה משותפת שחשבה שתהליך אימוני יכול לעזור לה בחייה.

פגשתי בחורה שקטה, מופנמת שמאוד מתקשה לבטא את עצמה ואת רצונותיה. היה ברור למ' שזה מה שמעכב אותה בחייה וככל שהתקדמנו בתהליך ניתן היה לראות בדיוק עד כמה.

מה שלא היה ברור לה הן העוצמות שלה – היכולות והכישורים בהם היא חזקה. אלו שבסופו של דבר יעזרו לה להשיג את  מטרותיה. תוך כדי התהליך היא התוודעה לחלקן, את חלקן כבר הכירה ובעיקר נעזרה בהם כדי לפלס את דרכה למקום בו רצתה שחייה יהיו.

מ' התבוננה אל תוך עצמה וראתה בפעם הראשונה את המחירים שמשלמת. שלב כתיבת החזון של מ' לשנה הקרובה היה משמעותי בתוך התהליך משום ש"ציירה" בו תמונה מיטבית של מי שתהיה כשתהיה עם בטחון, מה הביטחון הזה יאפשר לה ואיך תרגיש בחייה ה"חדשים".

משם הדרך לעשייה הייתה טבעית, אך לא נטולת אתגרים. מ' בחרה באומץ לתרגל התנהגויות שהן ההפך הגמור מהאוטומט הטבעי והמוכר לה. לאורך הדרך דייקנו והתאמנו את מה שנכון עבורה ובסופה היא הצליחה לסיים מערכת יחסים סבוכה שלא התאימה לה, לחזק את הקשר עם אמה ולהתחייב ללימודים, דבר שהתקשתה לעשות עד כה עקב הקושי שלה בשימת גבולות וההיגררות למתן מענה לצרכים של אחרים לפני אלו שלה.

היא מצאה את האיזון בין הצורך להיות שם עבור משפחה וחברים ולהיות שם עבור עצמה והחלה בהרחבת מעגלי החברים שלה – דבר שנראה לה בלתי אפשרי בתחילת דרכנו והפך לקל ונעים בסיומה.

אם הסיפור של מ' מוכר לך מחייך שלך, החדשות הטובות הן שהוא בר שינוי ושיפור.

לתאום פגישת הכרות ללא עלות או התחייבות...

ביטחון עצמי

אימון ליצירת שינוי

ע' הגיעה אליי במטרה לשנות כיוון תעסוקתי מהקצה אל הקצה. וליתר דיוק – במטרה לשנות כיוון ולהיות בטוחה ושלמה בשינוי הזה. היא מנהלת קריירה מצליחה בעולם הטיפולי  ב-15 שנה האחרונות וכבר תקופה מאוד ארוכה יודעת שזה לא המקום שרוצה לצמוח בו יותר אבל לא ממש יודעת מ הייתה רוצה לעשות במקום.

אל אחת מפגישותינו המתקדמות היא הגיעה וסיפרה בגאווה שבשבת האחרונה "הצליחה"  להיות זו שקובעת ומארגנת את הלו"ז המשפחתי - " ארגנתי לנו מפגש עם חברים והצגה. היה מעולה! אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שנהניתי כך".

שאלתי מה בד"כ קורה בשבתות המשפחתיות שלהם, ענתה שהיא ובעלה מאוד  שונים זה מזו בהעדפות שלהם ובד"כ הוא יותר דומיננטי והיא יותר זורמת.

ומה השתנה הפעם? שאלתי

"השיחה שלנו בשבוע שעבר על  יכולת הבחירה ועל מה שיכול לאפשר לי לבחור...  פתאום הבנתי שזה יותר  אצלי ממה שחשבתי"

לפעמים מספיק לראות או להבין משהו כדי ליצור שינוי. כמו מה שקרה לע' בשבת. עצם ההכרה בכך שהיא זו שיכולה לבחור מה יעשו בשבת הספיקה בשביל שתשנה את התנהגותה ותיזום פעילות מהנה גם עבורה. אולם,  מודעות בלבד לא  תמיד מספיקה, אחרת שינויים היו נעשים הרבה יותר בקלות.

שון אקור כתב בספרו  'יתרון האושר' שהיגיון בריא אינו בהכרח התנהגות בריאה או במילים אחרות: "אינפורמציה היא לא טרנספורמציה".  כלומר, לא מספיק שאנחנו יודעים מה טוב וכדאי עבורנו ע"מ לייצר את השינוי הזה בהתנהגותנו.

הניסיון מלמד אותנו שהרגלים טובים קשים לשימור (זו הסיבה שכ"כ הרבה הליכונים הפכו עם הזמן למתלי בגדים..).

אך אם המוח שלנו מסוגל להשתנות מדוע שינוי ההתנהגות קשה כ"כ?

במאה ה- 19 חוקר בשם וויליאם ג'יימס טען שבני האדם הם "מארזי הרגלים". דוגמאות לכך אפשר לראות ביומיום שלנו – צחצוח שיניים בבוקר, סירוק שיער, לבישת בגדים וכד'. אנחנו לא שואלים את עצמנו בכל בוקר האם לצחצח שיניים או להתלבש. אנחנו פשוט עושים זאת מתוך הרגל. המסקנה של ג'יימס הייתה שלאור נטייתנו הטבעית להרגלים ייתכן שהמפתח ליצירת שינוי חיובי הוא בהפיכת כל פעולה רצויה להרגל.

אחת מהדרכים היותר מוכרות לכך היא תרגול. ככל שנתרגל את אותה פעולה יותר, כך היא תהפוך לאוטומטית ותהיה מעין טבע שני שלנו. ידוע גם שלמוח לוקח 21 יום של תרגול התנהגות  חדשה על מנת שתהפוך להרגל.

כך גם אצל ע' – שינוי דורש תרגול . לכן, כאשר מתאמנת מגיעה אליי עם רצון לשינוי ספציפי, לא בהכרח נתחיל בו. נתחיל בלהבין מה הוא שינוי עבורה, איפה מוקדי הקושי שלה מול שינויים ואז נתחיל לתרגל שינויים "קטנים" בחיי היומיום.

למה בעצם? מכיוון שדרך התרגול אנחנו למדים הכי טוב איפה אנחנו מעכבים את עצמנו והוא יאפשר לנו לגשת טוב יותר לתהליכי שינוי מהותיים יותר בחיינו.

אתם מוזמנים לקבוע איתי פגישת הכרות ללא עלות או התחייבות.

היא עלולה לשנות את חייכם..

אימון ליצירת שינוי

אימון לשיפור הדימוי העצמי

בפגישתנו הראשונה התקשתה מ' לשים במילים את מה שתרצה שהאימון יתמקד בו, "יש הרבה דברים" אמרה, "איך אני אמורה לדעת מה הכי חשוב?"

שאלתי אם יש משהו שמטריד אותה כרגע, בזמן שהיא יושבת ומשוחחת איתי. זו הייתה תשובתה:

" אני חושבת שמה שמטריד אותי עכשיו זה מה את חושבת עליי... זה נשמע טיפשי כי רק הכרנו. אבל אני תמיד עסוקה במה חושבים עליי.

זה מצחיק, כי אני בטוחה שמי שמכיר אותי בטוח שאני סופר בטוחה בעצמי ולא מתעסקת בכלל במה אנשים חושבים עליי. אבל זה לא נכון ואני מתחילה להרגיש את זה יותר ויותר ככל שאני מתבגרת.

למשל עכשיו בעבודה. הרמתי פרויקט מטורף שממש לא היה חלק מהגדרת התפקיד שלי בשנה שעברה. הבוס שלי ביקש ממני כי ידע שיכול לסמוך עליי. ובצדק. זה באמת דרש בדיוק את הכישורים שיש לי.

התאבדתי על הפרויקט הזה. בארבעת החודשים האחרונים שלו בקושי ראיתי את בעלי והילדים. ובסוף היה מושלם! קיבלתי המון פידבקים חיוביים והרגשתי בעננים. לקראת סוף השנה מתקיימות אצלנו שיחות שכר ורציתי לבקש שינוי בתנאים שלי. אני באמת חושבת שמגיעה לי העלאה אבל אני מכירה את הבוס שלי. לא משנה כמה הוא מעריך אותי, הוא ינפנף אותי עם איזה תרוץ ואני כבר לא אחזור לבקש שוב."

איך זה קשור למה שאמרת מקודם לגבי ההתעסקות שלך במה שאנשים חושבים עליך? שאלתי

" אני לא רוצה שיחשוב שאני לא מחוברת ומבקשת העלאה שבכלל לא מגיעה  לי. אני גם לא רוצה שיחשוב שזה רק בגלל הפרויקט ושאני "מנצלת" אותו כדי לבקש העלאה. אני ממש נהניתי מהפרויקט הזה ולא הייתי רוצה בקשת העלאה מצידי תגרום לבוס שלי לא לתת לי פרויקטים כאלה בעתיד."

את מרגישה שהבקשה שלך לא מחוברת ושהעלאה אינה מוצדקת במקרה שלך? שאלתי אותה

" לא. ממש לא. אבל אני חוששת שזה מה שהוא עלול לחשוב.."

דימוי עצמי משפיע עלינו בכל אספקט בחיינו. הוא מגדיר את מה שאנחנו חושבים על עצמנו ואת איך שאנחנו נתפסים בעיני עצמנו.

כשהוא נמוך, אנחנו עלולים להפסיד לא מעט. במקרה של מ' –  ההפסד הוא לא רק של העלאה בשכר אלא של האופציה להעלאה משום שהדימוי שלה בעיני עצמה מייצר אצלה חשש שמונע ממנה לגשת לשיחה כזו עם הבוס שלה מלכתחילה.

חשוב לזכור, שכמו הרבה תפיסות בחיינו, גם תפיסת העצמי שלנו ניתנת לשינוי.

דימוי עצמי נמוך הוא לא גזירת גורל והוא ניתן לשיפור.

אם גם אתם שותפים לתחושה, שאתם לעתים המכשול של עצמכם אתם מוזמנים לפגישת היכרות איתי.

אימון לשיפור הדימוי העצמי

ערכו של מיקוד בתהליך אימון ובכלל

ערכו של מיקוד בתהליך אימון ובכלל

נ', גבר בשנות ה-50 לחייו, הגיע אליי בהמלצת מכרה משותפת.

הוא מנהל עסק עצמאי ומרגיש שהעסק, מרוויח ככל שיהיה, אינו מנוהל נכון. הוא ביקש שאעזור לו  "לעשות סדר".

בפגישותינו הראשונות שמתחי לב לנטייתו להתפזר . הנטייה הזו הקשתה עליו, וגם עליי, להבין מה באמת מבקש.

מניסיוני אני יודעת שלכל מתאמן הקצב שלו לראות ולהבין את הדברים שצריך ע"מ לחולל שינוי בחייו. בינתיים התקדמנו בתהליך כאשר נושא המיקוד תמיד נמצא שם ואנחנו מתייחסים אליו כל פעם מכיוון אחר, בהתאם למה שנ' מביא איתו למפגשים.

ואכן, בשלב כתיבת החזון, התגלתה לנ' ולי התמונה המיטבית של חייו כפי שרואה אותם בשנים הקרובות.

בניגוד לנטייתו הטבעית של נ' ולבקשתי, הוא כתב את חזונו לפרטי פרטים כך שלבסוף עמדה לנגד עיניו תמונה מפורטת שכללה כל נדבך בחייו .

בפגישות שהתקיימו מאז שמתי לב שנ' העלה הילוך בעבודה הביתית שלוקח על עצמו ומבצע בהצלחה. שיקפתי לו את תחושתי באחד מהמפגשים שלנו ושאלתי אם גם הוא שותף לה ואם מצליח לשים את האצבע על מה בו אפשר את השינוי הזה .

נ' אמר שמאז שיש לו תמונה בראש של המקום אליו מכוון ומתכוון להגיע בכל פעם שנמצא בצומת שבה צריך לקבל החלטה כיצד לנהוג, הוא בודק מה יקדם אותו אל עבר אותה מטרה.

ישנו פתגם גרמני שמסכם בפשטות ובדיוק את כוח ההשפעה שיש למיקוד על חיינו: "הדבר המרכזי הוא לשמור את הדבר המרכזי כדבר המרכזי".

רוצים להתמקד במה שיכול לשפר את איכות חייכם?

מוזמנים אליי, לשיחת הכרות ללא עלות וללא התחייבות.

ערכו של מיקוד בתהליך אימון ובכלל

כוחה  של אינטואיציה

א' הגיעה לפגישת ההיכרות שלנו  סוערת וביקשה שאעזור לה לקדם את הכניסה לביתה שבתהליכי בנייה בצורה הכי מהירה והכי פחות מורטת עצבים. היא סיפרה על התהליך הארוך שממאן להסתיים, על הקשיים שבדרך ועל תחושת התסכול והשבר שהולכות איתה כבר חודשים ארוכים.

אני בכלל לא הייתי בטוחה שאני האדם לעזור לה. הסברתי לך מהו תהליך האימון ושלא מדובר בתהליך בו אני נותנת  עצות או "טיפים". הצעתי לה אלטרנטיבות שיוכלו לעזור לה להשיג את שביקשה. אך היא, כבר אז מבלי שעוד הכרנו, ישבה מולי והצהירה: "לא, זה מה שאני צריכה! אני רוצה להתחיל את התהליך איתך".

עוד לפני שצללנו פנימה וגילינו אינספור עוצמות שלה, א' גילתה לי אז, במפגש ההוא, שתיים מאוד משמעותיות – האינטואיציה החזקה שלה והידיעה שלה מה נכון עבורה.

ומאז גילינו עוד עוצמות ואת ערכיה ובכל שלב ניכרה הרצינות שלה והרצון שלה להעמיק גם אם לא תמיד הבינה את הדברים  עד הסוף. ואולי דווקא המקום הזה, של הלמידה ושל שהייה בטריטוריה חדשה ולא מוכרת , יצר אצלה דיוק נפלא וחיבור לעצמה ולמה שבאמת חשוב לה שיהיה בחייה.

העבודה עם א' הזכירה לי ציטוט של אושו שקראתי פעם:

"  אין שום קול – זו פשוט דממה פנימית. אך אם נשתמש במילים 'דממה פנימית', אי אפשר יהיה לתפוס את הרעיון שקיימת השראה מסוימת, או שקיים כיוון מסוים שמצביעים אליו. לכן משתמשים במילים ' הקול הפנימי'  ".

כוחה של אינטואיציה

האומץ להיות אני (אימון לאותנטיות)

מ' הגיעה אליי לפגישת היכרות כשהיא מוצפת ברגשות ומחשבות לגבי חייה. כשדיברה על העתיד, תהתה מה נכון עבורה, מה מגיע לה והאם בכלל תוכל לקבל החלטה ולהרגיש  באמת בטוחה בה?

באחת מפגישותינו בהמשך הדרך אמרה שמצפה מעצמה להצליח להיות אוטנטית מבלי להתחשב במה שאני אחשוב עליה.  שאלתי אם יש לה ציפיות גם ממני בתהליך הזה, היא ענתה שהציפיות שלה ממני הן לחוסר שיפוטיות ואמרה שמקווה להרגיש מספיק בטוחה להביא את עצמה באוטנטיות במפגשים ולא להיות עסוקה ב"להיראות טוב".

העמידה בציפיה הזו לא תמיד באה בקלות למ'.  כמו לכל אחד מאתנו, גם לה היה אוטומט, שכבר התרגל להסתכל החוצה ולבדוק איך היא נראית/ נשמעת ומה חושבים עליה.

במפגשים שלנו עבדנו על המשמעות של להיות אוטנטית עבורה, בדקנו מה תרוויח כשתחיה את חייה באוטנטיות ויצאנו לדרך צעד אחר צעד, משימה אחר משימה.

מ' למדה לדבר ב'אני' , מה שאפשר לה להביא את עצמה, רגשותיה, רצונותיה ומחשבותיה לידי ביטוי ללא הצורך להישען או להתחבא מאחורי אלו של מישהו  אחר.

היא הצליחה לראשונה בחייה לפרגן לעצמה מבלי להתנצל. תחילה בבילויים וסדנאות ובהמשך בהחלטות משמעותיות עבורה. למרות החשש מתגובות הסביבה הקרובה שלה לשינוי הנ"ל, היא גילתה לשמחתה, שכשהיא מפרגנת לעצמה באמת ומכל הלב הסביבה זורמת איתה.

היא למדה דבר חשוב – להיות סלחנית כלפי עצמה כשלא מצליח לה. יש גם ימים כאלו ויש מה ללמוד מהם. ויחד עם זאת חשוב לא פחות (אם לא יותר) לספור גם את הימים שבהם היא כן מצליחה. הכל עניין של איפה אנחנו ממקדים את הפוקוס שלנו.

היה מספק ומשמח לראות את מ' מגיעה זקופה יותר מפגישה לפגישה. קולה  בטוח יותר, דעתה נחרצת יותר וכולה גאה בעצמה על הדרך שעשתה ועדיין עושה, ובצדק.

מ' למדה שיעור חשוב על עצמה – שהיא יכולה ושמגיע לה.

באופן אישי, אני מאמינה שכולנו יכולים ושלכולנו מגיע לחיות את החיים שאנחנו רוצים לחיות. אני מאמינה שבעזרת  התבוננות אמיצה קדימה, הצבת מטרות והליכה לקראתן כל אחד יכול לעשות זאת עבור עצמו.

החיים קצרים, אין טעם לחיות אותם מהיציע.  אם גם את/ה רוצים לעלות על המגרש, אתם מוזמנים אליי, לשיחת הכרות ללא עלות וללא התחייבות.

האומץ להיות אני

חשיבות העצירה 

אימון, כפי שכבר כתבתי בעבר, משלב בתוכו עבודה פנימית עצמית לצד עשייה. שתיהן צריכות להתקיים ע"מ שיתקיים תהליך אימון "כהלכתו" J

לכל אחד מאתנו שריר חזק יותר. יש מי שהשריר ההווייתי (being) חזק אצלם יותר. הם רגילים להתבונן לתוך עצמם, להפוך בדברים שקרו ולשתף אחרים במחשבותיהם. הם שמחים לקראת ההזדמנות להעמיק בדיבור על חוויות ומחשבות בחייהם. לרוב הם יהיו הטלפון הראשון שלכם להתייעצות או סתם לשיחה מלב אל הלב, איתם תתלבטו בצמתים הגדולות בחייכם ובאופן כללי, אתם מרגישים  ששיחה איתם תמיד מרחיבה את נקודת המבט שלכם על דברים.

לעומתם, ישנם אלה ששריר העשייה (doing) שלהם חזק יותר. הם עובדים נהדר עם רשימות to do, יומם מלא במשימות וההסתכלות היא תמיד קדימה אל עבר המשימה/ פרויקט הבא. הם החברים שלכם שמתנדבים לוועד הכיתתי, מארגנים טיולים משפחתיים מושקעים ובאופן כללי תמיד נראה שחייהם מלאים ומאורגנים.

אין שריר אחד שחשוב יותר מהשני.  לשניהם יש תפקיד חשוב בחיינו וכשהם מתקיימים יחד (מי יותר ומי פחות) היכולת שלנו לסמן לעצמנו מטרות ראויות ומדויקות עבורנו מתקיימת יחד עם היכולת לצאת לדרך לקראת הוצאתן אל הפועל.

השיחה על being ו- doing מדוברת לא מעט גם בעולמות האימון ואני בטוחה שנחשפתם אליה גם מעולמות אחרים (טיפול, חינוך, ניהול וכד'). נדבך נוסף, ולא פחות חשוב של הדיון הזה קשור ביכולת שלנו לעצור.

עצירה עלולה להיתפס כדבר מעכב ומאט. אני רוצה להציע לכם להסתכל עליה כעל הזדמנות לדייק לעצמכם את עצמכם בין אם אתם בהוויה  או בעשייה. לתנועה וללהיות בתנועה יש כוח מאוד חזק, חשוב שנזכור,  שיש דברים שפשוט אי אפשר לעשות תוך כדי תנועה.

סיפור  זן  שמעביר את הנקודה בציוריות:

" יום אחד ישבה לה בנחת קבוצה של תלמידים יחד עם מוריהם, כשצייד עבר לידם.
הצייד היה מופתע לראות את המורה המפורסם יושב רגוע מבלי לעשות כלום, ואמר למורה שלדעתו זה בזבוז יקר של זמן.
ענה לו המורה: "תוציא את הקשת שלך, מתח אותה ותירה חץ."
"הצייד עשה את שביקש אותו המורה."
"מתח את הקשת שלך ותירה חץ נוסף" אמר המורה.
והצייד שוב עשה את שביקש. כך פעם, ועוד פעם, שוב ושוב.
לבסוף אמר הצייד: "אדוני המורה, אם אמשיך למתוח את הקשת שלי בקצב הזה היא תישבר".
"ככה זה עם כולנו"  ענה המורה. "אם אנחנו דוחפים את עצמנו מעבר למידה, גם אנחנו נישבר. לעתים הדבר הנכון זה  לקחת את הזמן, להירגע מכל מאמץ. "

רוצים לעצור?  לבדוק שאתם בקצב הנכון, עושים את מה שנכון עבורכם בדרך שנכונה לכם?

מוזמנים אליי, לשיחת הכרות ללא עלות וללא התחייבות.

חשיבות העצירה
bottom of page