הפעם הראשונה ששמעתי את שון אקור הייתה כשהאזנתי להרצאה שנתן ב TED  .

משהו בפשטות של הכל תפס את תשומת הלב שלי ומצאתי את עצמי צוללת בשמחה לשמוע עוד הרצאות ולנסות להבין קצת יותר לעומק את ה"תורה".

מה שחזר על עצמו יותר מפעם אחת הייתה הקלות שבה אנחנו יכולים להתגבר על גנטיקה וסביבה ובעצם לתכנת מחדש את הmindset  שלנו.

מה ששון אקור אומר הוא שהאושר מזמן לנו את האפשרות של מיצוי הפוטנציאל שלנו ובכך מעלה את סיכויינו להצליח, לחיות חיים בריאים יותר ולאורך זמן ממושך יותר.

הוא עושה זאת מבלי להתעלם מכך שאנחנו חיים בעולם תחרותי, בעל קצב מהיר ורמות סטרס גבוהות. הוא אומר שזו המציאות ואלו העוגנים בה.

עכשיו – בואו נראה איך אפשר להתייחס אליהם אחרת ובכך לא נשנה אותם אבל כן נשנה את התגובה הפיזית והרגשית שלנו אליהם. משום שבסופו של דבר, אלו המשקפיים שדרכם אנחנו מסתכלים על המציאות הזו שמשפיעים על הדרך בה נחווה אותה ועל הדרך שנעשה בה.

שון אקור מציע תרגיל פשוט לשינוי ה mindset- לכתוב בכל יום במשך 21 יום ברציפות שלושה דברים שאני אסירת תודה עליהם היום. מחקרים הראו ש 21 יום הוא משך הזמן המינימלי שבו ניתן לגרום לשינוי במוח ובעצם שימת זרקור על החיובי בחיי אוכל במשך הזמן לשנות את מוחי כך שבעצמו יחפש ויזהה את החיובי באופן טבעי.

 

 :) Challenge accepted 

 

עברתי את 21 הימים של התרגיל והמשכתי בו עד קצת מעבר ל- 100 ימים.

שמתי לב לכך שעשרה ימים בערך אל תוך התרגיל הרגשתי שהמוח שלי מתחיל לסווג אוטומטית אירועים שקורים לי ככאלה שאוכל להיות אסירת תודה עליהם בהמשך היום.

סביב היום ה 40 בערך  הרגשתי שזה יותר מושרש בי ושזה שינה במעט גם את השפה שבה אני משתמשת כדי לתאר דברים.

החלטתי לסיים עם התרגיל כשהרגשתי שההרגל החדש הושרש דיו ושאין לי עוד צורך בכתיבה.

 

עד לא מזמן הדעה הרווחת הייתה שאנחנו מצבור הגנים שלנו ושהמוח שלנו מאבד את היכולת להשתנות ולהתפתח מתישהו בשנות הנעורים שלנו.

בספר נותן אקור מספר דוגמאות למקרים שעזרו למדענים להבין שהמוח יכול וממשיך להתפתח כל עוד אנו חיים.

דוגמא אחת לכך הייתה בסיפור על נער שנולד כשראייתו תקינה ומתישהו בשנות נעוריו איבד אותה בשל חשיפה לחומר כימי.

הנער למד קריאה בכתב ברייל, מיומנות שלא הייתה לו לפני אותה תאונה.

בדיקת MRI הראתה שבכל פעם שנגעו באחת מאצבעותיו נדלק חלק קטנטן במוח. אולם כשנגעו באצבע המורה, בה השתמש לקריאה, נדלקו מספר רב של אזורים במוח " like a halogen lamp clicking on his brain ".

אקור נותן לכך שני הסברים אפשריים:

1. או שהגנים שלנו כל כך משוכללים שעם לידתנו הם יודעים לצפות תאונה עתידית שתהרוס את ראייתנו ולכן מציידים את האצבע המורה שלנו בחיווט עשיר עם מוחנו.

2. או שהמוח שלנו משתנה בתגובה לפעולות שלנו ולנסיבות חיינו.

 

אולם לא מספיקה רק הידיעה שהמוח שלנו מסוגל להשתנות ע"י שינוי התנהגותנו ו/או התפיסות שלנו. על מנת ששינוי אמיתי יקרה בחיינו עלינו להיות מחויבים לשינוי ולעשייה אותו.

 

הוא מראה כיצד הופרכה התפיסה הרווחת לפיה הצלחה גורמת לנו להיות מאושרים, ושהיא למעשה הפוכה- לאושר יש השפעה מכרעת על הביצועים שלנו ועל הפוטנציאל שלנו להצליח. 

"happiness fuels success" ולא ההיפך כפי שחשבנו עד כה.

 

אקור מציע שבע דרכים שהוכחו מדעית ככאלו שמעלות את רמות החיוביות והאושר בחיינו:

• מדיטציה

• מציאת או נעיצה ביומן של פעילות כלשהו שאנו מצפים לה (בבחינת החלק הטוב ביותר של הטיול הוא ההכנה לקראתו)

• ביצוע מעשים מודעים של אדיבות

• שילוב חיוביות בסביבה שלנו

• התעמלות

• הוצאה של כסף (על רכישת חוויות ולא חומר)

• תרגול חוזקה שלנו על בסיס יומי

 

לדבריו, ע"י תרגול יומיומי של כמה שיותר מהנ"ל נצליח להעלות את רמת האושר והחיוביות שלנו וע"י כך לשפר בצורה ניכרת את הביצועים שלנו.

לא כולנו מגיעים אל העולם הזה כשאנחנו באותה נקודת פתיחה מבחינת רמת האושר שלנו. אך, כאמור, בעזרת תרגול, זה ניתן לשינוי ושיפור.

 “happiness is not just a mood- it’s a work ethic”  אומר שון אקור וכנראה שבצדק.