meiravbdc@gmail.com             טלפון נייד 0528360916

  • Black Facebook Icon

"אדם הוא סיפור הצלחה אם הוא קם בבוקר והולך לישון בלילה, ובין קימה לשינה עושה מה שהוא רוצה לעשות"

(בוב דילן)

ס' הגיעה אליי עם רצון לשנות כיוון בקריירה אבל לאורך כל שיחתנו הראשונה סיפרה על ילדיה (שלושה במספר), בעיקר סיפרה על בנה האמצעי, אותו הגדירה כ"ילד הקשה בבית".

סיפרה איך עם הבכור הכל הלך תמיד בקלות ושהקטנה עוד ממש קטנטונת אז אין הרבה עניינים איתה.

"רק איתו קשה לי.. אני מרגישה שהוא מוציא ממני מישהי אחרת".

ביקשתי שתספר לי קצת על האימהות שלה, על מה חשוב לה כאמא ואיך האימהות משתלבת בשאר פלחי חייה.

מכל מה שסיפרה שמעתי על אישה צעירה שידעה מאז ומתמיד שתהיה אמא למשפחה גדולה וכשהפכה לאם, גילתה לשמחתה שצדקה ושנהנית מאוד מהאימהות. עוד היא סיפרה, שחשוב לה לפעול גם מתוך האינטואיציה הטבעית שלה אבל גם מתוך ידע והבנה ולכן היא מקפידה לקרוא על הורות ואף נרשמה לקורס הורים, כזה שלקחה ממנו הרבה כלים והתובנות שלה ממנו מלוות אותה עד היום.

לקראת סוף השיחה איתה שאלתי אם עדיין תרצה שהאימון יתמקד בשינוי הכיוון שמתכננת בקריירה שלה.

היא חשבה קצת וביקשה לקחת את זה הביתה להמשך חשיבה.

התחלנו את התהליך כששתי האופציות הנ"ל פתוחות בפניה וככל שהתקדמנו נהיה ברור לי ובעיקר לה, ששינוי משמעותי ביחסיה עם הבן יהיה מאוד משמעותי עבורה ובאמת זו הייתה המטרה ששמה לעצמה כמה פגישות מאוחר יותר.

במהלך הפגישות איתה שמעתי על ילד, שהוא סה"כ "ילד טוב" כהגדרתה. קצת יותר שובב ממה שרגילה אליו, בעל דעה וקצב משלו וכזה שצריך להגיד את המילה האחרונה.

היא ידעה גם לומר, שיודעת שהוא לא עושה את מה שעושה בכוונה אבל שבדרכו, הוא מצליח להוציא אותה משלוותה.

לאורך התהליך ס' למדה להסתכל על התנהגויות שבעבר "הקפיצו" אותה מעוד זוויות ובהתאם לחוות אותן קצת אחרת.

כשהתחלנו היא תהתה בקול כיצד אפשר לשפר את הקשר ביניהם כשהוא לא באמת חלק מהתהליך.

סימן השאלה הזה לא נשאר שם לאורך זמן. ככה זה כשמעיזים להביט פנימה, לוקחים אחריות על מה ששייך לנו ועובדים ברצינות למען מה שחשוב לנו.

התהליך עם ס' היה משמעותי ומלמד גם עבורי בכובע שלי כאמא. זה היה מעורר השראה לראות אמא שלא מוכנה לוותר על קשר פחות ממצוין עם הבן שלה ולא נותנת לאף מכשול לעמוד בדרך בינה לבינו.

במפגש האחרון שלנו היא סיכמה יפה ומדויק וכתבה לי: " מירב היקרה, בתחילת הדרך שאלת אותי אם כמאמר השיר- 'ילדים הם שמחה' בשבילי. עניתי בשלוף שכן אבל בפנים משהו בי נצבט, כי זה לא היה לגמרי כך בשבילי למרות שכה רציתי שיהיה. נצבט גם כי לא הבנתי למה זה לא מצליח להיות כך כשאני משקיעה בזה כל כך הרבה זמן ואנרגיה..

היום אני כל כך  (כל כך!) שמחה לכתוב בפה מלא ובבטן נטולת צביטות, שילדים הם שמחה אדירה בשבילי  גם כשקשה ומאתגר. למדתי איתך ובזכותך הרבה על בני, צרכיו והתנהגותו. ובעיקר למדתי הרבה על עצמי.

תודה נשמעת כל כך קטנה בעבור מה שנתת לי ולמשפחתי ובכ"ז – תודה גדולה".