"Happiness is not just a mood- it’s a work ethic” (The Happiness Advantage, Shawn Achor)

ומאז עברו שבע שנים נוספות, לפני שהשלמתי את לימודיי והתחברתי מחדש למה שאני מאמינה שהוא הייעוד שלי.

ידעתי והרגשתי שאימון אנשים זה המקום בו אני צריכה להיות, הרבה לפני שחזרתי להשלים את לימודיי. אבל הייתי מלאת תירוצים, לעצמי בעיקר, על למה עכשיו זה לא הזמן הנכון.  וכשאדם לא מממש את עצמו יש לכך לא מעט מחירים. אצלי  זה התבטא בעיקר בירידה במפלס האנרגיה.

עמוק בפנים ידעתי, שאני צריכה לעשות שינוי אך לא מצאתי את הכוחות להתניע, ואפילו לא את הכוחות להסתכל לעצמי בלבן של העין ולקבל החלטה איך ממשיכים.

תוך כדי התלבטויותיי הנמשכות, החיים זימנו לי ולמשפחתי משבר ששמט את הקרקע מתחת לרגלינו.  עברנו יחד וכל  אחד לחוד תקופה לא פשוטה שלימדה אותי שיעור חשוב מאוד על שליטה- כמה היא חמקמקה וכמה, גם כשנדמה לנו שהיא ישנה, היא אף פעם לא באמת שם.

גיליתי הרבה אמיתות חדשות שלא הייתי חשופה להן קודם לכן, כמו זו שהאדמה מתחת לרגליי פחות יציבה ממה שחשבתי. אנחנו "יודעים" את זה, כולנו, שבכל רגע חיינו יכולים להשתנות. להתהפך עלינו. אבל אנחנו לא באמת חיים את הידיעה הזו.

אני תמיד חשבתי שאלה דברים שקורים לאנשים בעיתון או במהדורת החדשות, לא לאנשים אמיתיים ובטח לא לי.  עד שזה קרה לי. זה דרש ממני לא רק ללמוד ללכת מחדש, אלא בעיקר ולפני הכל – לבחור להמשיך ללכת. 

משום שכעת כבר ידעתי, בכל רגע האדמה הזו שתחתיי יכולה לנוע ולפתוח תהום תחתיי.

באופן מפתיע לאור כל הנ"ל,  מצאתי שאני עדיין לא מצליחה לשחרר שליטה. הבנתי בראשי שהיא איננה וכנראה אף פעם לא באמת הייתה שם, אבל משהו בי עדיין נאחז בה והתנהג כאילו דבר לא השתנה.

והמון השתנה. הכל.

איבדתי את האמונה שליוותה אותי לאורך כל חיי- שיהיה טוב, שיהיה בסדר. הייתי הכי שבירה שהייתי אי פעם בתקופה בה נדרשתי לתפקד 24/7. לא ידעתי איך ולאן ממשיכים וכל הכלים שהיו לי ושירתו אותי עד כה בחיי לא היו רלוונטיים עבורי כעת.

לאט לאט (לאט), למדתי ללכת מחדש. אבל אחרת.

להאמין מחדש, בזהירות. לאסוף הצלחה להצלחה ושמחה לשמחה. כמו שילדים עושים וכך לומדים וגדלים.

הדרך שעברתי שינתה את מי שאני ואת הדרך בה אני חיה וחווה את החיים. היא גרמה לי לעצור ולהתבונן פנימה גם כשכל מה שרציתי היה להסיט את המבט;  והיא התחילה אצלי דיאלוג עם עצמי שנמשך עד היום ואיפשר (ועדיין מאפשר) לי לבחור באמת ובאומץ את מה שנכון עבורי.

​

מאז זה מה שאני עושה עבור המתאמנים והמתאמנות שלי. מלווה אותם ואותן בצמתי שינוי וקבלת החלטות לא פשוטות. ליווי שמתחיל במסע פנימה אל עצמם/ן וממשיך עם המבט קדימה אל מי ואיך שירצו להיות.

אני מאמינה שתהליך טוב יכול להתקיים כשארבעת האלמנטים הללו מתקיימים:

1. אמון

2. עצירה והתבוננות פנימה

3. עשייה ממוקדת ומכוונת

4. כימיה

האחריות לקיום שלושת האלמנטים הראשונים - עליי.  את הרביעי נגלה יחד אם מתקיים או לא.

 

ולשאלת השאלות - האם אני יכולה להיות המאמנת הזו עבורך?

אני מאמינה שכן.

אבל האם אני היחידה שיכולה?

ממש לא.

לפני שאפרט מהו הערך המוסף שאני מביאה לתהליך, חשוב לי לומר בכנות ובצניעות שאין מאמן אחד שנכון לך. סביר שישנם כמה כאלו, שיכולים לעזור לך בתהליך השינוי.

חשוב מאוד להיפגש ולוודא שיש כימיה. תהליך אימון מביא איתו חשיפה ואינטימיות, וכדאי שיהיה שם בחדר אדם שנעים ונוח לך להיפתח בפניו.

אני מביאה איתי 20 שנות ניסיון כ"מאמנת הבית" של חברות/ים, בני/ות משפחה ומכרים/ות. זה לא מה שהופך אותי למקצועית יותר אבל זה כן אומר משהו על הנטייה הטבעית שלי להיות שם עבור מי שצריך ורוצה בעזרתי.

מקצועית, אני מביאה איתי ניסיון של 12 שנה בליווי מנהלים וצוותים בתהליכים ארגוניים שונים. במסגרת תפקידיי השונים, עזרתי למנהלים למצוא את קולם ודרכם בסיטואציות מורכבות, לייצר הצלחות ולהתגבר על קשיים בדרך.

במקביל לעבודתי בתוך הארגון, ומתוך היכרותי עם עולם התעסוקה, עזרתי להכין עובדים ומנהלים לראיונות עבודה ומרכזי הערכה. אם מעניין אתכם לקרוא קצת יותר על מסלול הכשרתי אתם מוזמנים להקליק ולקרוא.

כיום, אני מביאה איתי את האמונה שאף אדם לא צריך להעביר את חייו בתחושת כאב, תסכול או החמצה.  אני מאמינה שיש ביכולתי לעזור למי שרוצה לשנות את דרכו או למצוא אותה. אהיה מחויבת, מדויקת ומדייקת עבורך ואלווה אותך באמונה לאורך הדרך עד שתשיג/י את  מטרותיך.